"שים חרא בה, שים חרא בה,
אביב הגיע, פסח בא,
שים חרא בה, שים חרא בה,
אביב הגיע, פסח בא!"

האביב הגיע ככה בלי שציפינו,
מאוד הופתענו - מ-עצמתו של אותו האביב
ישבנו כל המשפחה וחגגנו את ליל הסדר
התפללנו תפילות, סיפרנו סיפורים, ושרנו,
אבל השירה של הילד הקטן בנצי נראתה לנו מוזרה

- מה הוא שר?
+ אתה יודע את המילים?
"בטח!"

כשהבנו מה הוא שר, כבר היה מאוחר מדי
כל המשפחה המורחבת שתקה, והביטה בבנצי,
כשהוא אוכל מן החרוסת וצוחק
אמו בכתה בשקט, גם אביו הזיל דמעה,
רק אני כתבתי במהירות את זה השיר על פתק,
למען יידע מה עשה.