להיות משורר
זה כמו לחצוב באבן.
אל תכה בסלע
דבר אליו, אמר המשורר.
דיברתי אל העצים והאבנים
עד שגרוני ניחר ונצטרד.

קול המשורר חוצב
להבות אש.
אני חוצב בורות בסלע
שיכילו את המים
ירקידו המים את מדבר אדום.

ועד שיגיע אדם למאדים,
אני חוצב באבן
וכותב את דברי על קיר אבנים
כמו ידו של המלאך
ממתוס
ננקפי
אאלרן
וכתב השירה כתוב ארמית ומתורגם ארמית
כתוב מלמעלה למטה, כמו ביפנית

הנביא מדבר לאנשים עם לב אבן
והמשורר מדבר אל הקיר
אל קיר אבנים
אבנים עם לב בשר.

כי להיות משורר
זה כמו לחצוב באבן
טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה
תהיינה לים, אמר המשורר

כל המילים הולכים אל הים
מילין על גבי מילין של מילים
אז יחצוב המשורר את דברי השירה.
השירה כשירת דבורה
המזמזמת באוזן.
השירה כשירת מרים ומשה
על ים סוף
שם צללו כמו אבן במים,
אדירים.

להיות משורר
זה כמו לכתוב מכתב
מכתב לחזקיהו
שנרפא ממחלתו
ויחצוב בסלע
את דבר הניקבה

כי לחצוב בסלע
זה כמו לכתוב שירה.

השורה "אל תכה בסלע, דבר אליו" היא מתוך שיר של הזמר עדי רן
בשם "אל תכה בסלע".
השורה "טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה תהיינה לים" היא מתוך שיר של
אריק איינשטיין בשם "לטפטף טיפה".