התנהגותו לא השאירה ספק -
זה הסוף לחלומות הרכים והמתוקים
שהמשפחה הזו חלמה זמן רב.
הוא לקח את מקל ההליכה, הסבא,
ופנה ללכת.
"לאן אתה הולך, סבא?"
שאלה אחת מבני המשפחה הקטנים,
אבל הסבא לא ענה,
הוא רק הניד בראשו מתוך זלזול,
ויצא.
הלך ולא חזר.
הגיע הערב, ואז הלילה,
והשעות הפכו עמוקות
עד השעות הקטנות של אחרי חצות,
והוא עדיין לא חזר.
בהלה אחזה בבני המשפחה,
אבל לא היה בידם לעשות דבר.
וכך חלפו להם הימים בעצלתיים,
סתיו-חורף-אביב-קיץ-ושוב סתיו,
והסבא לא נראה באופק.

שנים אחרי זה ועדיין
לא היה ידוע מה עלה בגורלו.
בינתיים בני המשפחה הזדקנו ומתו,
וצאצאיהם נשארו עם החידה.
החידה הלא פתורה.
החידה שלא נפתרה.