אור אחרון ירד על ההרים
כמו נבזזו יצירות האלוהים
בדמע אהבה כוזבת, אבודה
כמשיחת מכחול- חסרה
צבעים נמלטו-נסו אל החשיכה
יפי היום שחלף היה למשסה
מכחולי אלוהים נדונו לשכחה
הכחול היה לאפור- זעקי אהבה
הסתיו לא פעם מכאיב עם חשכה
היופי הבלתי נסבל, הדוקר, כאהבה חסרה
זו שכבר לא שייכת לחלומה
אכזר העין שראתה- ולא ראתה
הביטי אל האור, אל החלום
הצבעים עוד יחזרו לשיר אהבה
אנו נשב לקפה בשניים
אוחזים- ידיים
האהבה היא לא פעם, ציור ללא פנים
כמו ציפור הבונה קן בסופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.