אסנת אינציגר-אלון / תפילות |
חבויים בי מימי ילדותי
כשאבי היה מתפלל בבית כנסת
עטוף טלית כולו הוד וקודש נסתר.
עברו הרבה שנים ואני עדיין שומעת
ניגוני זמירותיו בלבי, פועמים בי
כאילו הייתי מתחת לטליתו ,
מקשיבה לתפילתו.
והגעגוע אליו גדל עם השנים
המיית זמירותיו בליל שישי,
שולחן חג , והליכותיו כאב.
כל אבן לוחשת שמו, וכל אות
מזכירה קיומו בי.
לנצח אתה חי בי אבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|