יצחק אור / מזוודה ריקה |
רוח קלה נשברה על התשוקה החשופה
כמו נפתח חלון
פרא הגלים לוטף את הבשר
חודר ללא רחמים
במקום אחר, מתחיל לרדת שלג
קר
שוכבת עירומה מתחת לשמיכת צמר
ממתינה שמש בואו
מארץ רחוקה
החסד החסר במרחבי זמן ומקום
הזמן האומלל הנוצק כמי קרח
הגעגוע האין סופי
היכן הוא? מה היא?
סנוורים של אש חוצים אוקינוסים
נושאים בחובם את הבשורה
השמש ניצחה, השלג נמס
אין בשניים
וביד- מזוודה ריקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|