[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איך הגיעה תמונה של סבא ליאון מארגנטינה לבית  של מקס שרי
בניויורק?
     5/9/2018
טוב, אז הסיפור מתחיל בנסיעה ההיא לארה''ב, שכתבתי עליה בסיפור
אחר,   לאחר שהוזמננו על ידי בת דודתו של בעלי, שנתגלתה על ידו
בארה'ב אחרי 40 שנות נתק, מאז נפטר אבי בעלי, ליאון,
בארגנטינה,    http://stage.co.il/Stories/537381873
ליאון שנולד מנישואיו השלישיים של הסב, ברוסיה, שמר בחייו על
קשר עם הענף האמריקאי של משפחתו-אחיו הגדולים מנישואיו
הראשונים של אביו, אף שמעולם לא נפגש איתם. האחים הגדולים הגרו
מרוסיה לארה''ב, ואילו הצעירים, מנישואיו האחרונים, כשבגרו
ורצו להצטרף אליהם, נאלצו, לאחר ששערי ארה''ב נסגרו בפני
ההגירה מרוסיה בשלב מסוים, להגר לארגנטינה. כך גם ליאון. ליאון
חינך את ילדיו לציונות ומשאת הנפש-לעלות לישראל. ואכן, כך היה.
אך ליאון נפטר ימים מעטים לאחר שבנו עלה עם עוד 3 חבר'ה לאניה
בדרכם לישראל, (נסיעה שבמהלכה התעכבו חודש באירופה וגם על זה
סיפרתי ביוטיוב).
https://www.youtube.com/watch?v=fzsxEHvbLoM&t=13s    
אבי בעלי לעתיד, ליאון,  נפטר בלי שבנו ידע זאת, אף שחלם על
כך ממש באותו לילה שהדבר התרחש. כשקם בבוקר, על האניה, וסיפר
לחבריו הם טענו: זה רק חלום. האמת סופרה לו רק כשהגיע, לאחר
כחודש וחצי, בו טיילו באירופה, לקבוץ היעד. וזה לפי בקשתה של
אחותו שנותרה בארגנטינה עם אימה, היא שלחה לקיבוץ בקשה לא
להודיע לאחיה בשום צורה על הפטירה עד שיגיע לקיבוץ, מחשש שהשוק
יהיה גדול מדי. ולאחר מכן טיפלה, בת ה12-, בסידורי העליה
לארץ-כי מה יעשו אלמנה תלותית וילדה בארגנטינה כאשר המפרנס
העיקרי של הבית נפטר? יבואו בעקבות האח הבוגר, הקבוצניק,
לקיבוץ. כמובן.
כך נתאספו בקבוץ במשך השנים כ70 הורי חברים, רובם גם עבדו
במשק שנים רבות, על אף 'קשישותם' היחסית לחברי הקיבוץ הצעירים.
הורי החברים שבאו לקבוץ בעקבות בניהם מאגנטינה היו לעתים בשנות
הארבעים שלהם. היה להם בקיבוץ מועדון, בית כנסת, פעילויות
וחברה. אך שפת הפעילות ושפת היומיום שלהם-והאמת, גם של חברי
הקיבוץ, נשארה בעיקרה ספרדית. אבל הנה סטיתי מהנושא.
לאחר שנוצר הקשר האינטרנטי עם בת הדודה האמריקנית, יצר בעלי
דרכה קשר גם עם רוב הענפים שהסתעפו בינתיים מהאחים האמריקנים
של אביו. (שהיו ביניהם מדען אטום אחד, סופר, ובעלה של בת הדודה
עצמו היה כלכלן שיעץ לגדולים וחשובים בממשל האמריקני. ) הוא
התכתב איתם, וכשגמלה ההחלטה לבקר באמריקה, עקב הזמנתה של
הבת-דודה לבוא להתארח אצלם בפסח, החליט בעלי שרצונו להכיר כמה
שאפשר יותר, מקרוביו הרחוקים האמריקאים, וקבע פגישות עם כמה
מהם, חלקם בלוס אנג'לס, בוואשינגטון ובניו-יורק. לפי זה גם
נקבעו המקומות שבהם נשהה ונתור, לבד מבית בת הדודה בלוס אנג'לס
שם נשהה כשבועיים, ואחיה הצעיר שגם בביתו -גם הוא באותה עיר-
נשהה כשבוע. נשאר לנו כשבוע לא 'מכוסה' שבו תכננו להסתובב
ולהכיר בצורה עצמאית מקומות אחרים. אחת הפגישות שנקבעה היתה עם
אחד מבני הדודים הללו, אדם בן 70 ואשתו, בוואשינגטון. סיירנו
שם  יום שלם ולעת ערב הגענו לבית קרובו של בעלי.  הדירה היתה
לא גדולה, ובה התגוררו הוא ואשתו, שהיתה בזמנו זמרת די
מפורסמת, וגם לאחר מכן לימדה בביתה מוזיקה. אשה נאה ומטופחת.
הילדים עזבו כבר את הקן.
הם הזמינו אותנו לצאת ולאכול איתם במסעדה שהכירו-קטנה, לא
רחוקה מביתם-התרשמתי שאינם עושים זאת תכופות כנראה לא היו
עשירים כלל, ולא יכלו להרשות זאת לעצמם מלבד לעתים נדירות. אחר
כך אירחונו בביתם. ישבנו במטבח ושתינו קפה, כשלפתע נסבו עיני
בעלי לתמונה שהיתה תלויה על הקיר. הוא קפא במקומו: מה
זה!!!!!!!
למה אתה מתכוון?
התמונה! מהיכן הגיעה לכאן התמונה הזו?
על הקיר היתה תמונה מצוירת:  בד סאטן אדום עמוק ומעט מבריק,
שנפרש על מעין שולחן, ועליו מונח, פתוח והפוך על פניו, כשדפיו
נושקים למפה, ספר ועליו כתוב ביידיש באותיות עבריות: ל.
שערעשבסקי,  ושם הספר, ביידיש 'פאר באגאנגאנע זינד', ובנוסף.
מונח זוג משקפיים עם מסגרת שחורה, כביכול הניחם מישהו לרגע
ותיכף יחזור - נושא די נדיר לציור, וזר פרחים בצנצנת לא גדולה.

מה אתה רואה בתמונה שככה נרעשת?
ל. שערעשבסקי זה אבי, ליאון שרשבסקי. הוא היה סופר וכתב בעיתון
יידי סיפורים, וגם הוציא ספר אחד ביידיש, והנה הספר, כפי שהוא
בביתי, מצויר עם כל הפרטים - שם אבי, שם הספר והמשקפיים,
המשקפיים שלו שאני מכירם כל כך טוב. איך הגיעה התמונה הזו אל
ביתכם?
דודי האדים והחוויר והיה נרגש מאד. גם המארחים שלנו התרגשו.
'שמע, זה סיפור מוזר. לא ידענו כלל על הקשר הזה שלך לתמונה.
למעשה לא ידענו עליה כלום. גם לא ששם אביך היה ליאון שרשבסקי.
שם המשפחה שלנו הוא שר, כנראה שעוד אבי המיר את השם המקורי
שרשבסקי, בשם המקוצר, אף שידענו שזה השם המקורי.
התמונה הזו היתה בבית אבי כשנפטר, ולא ידעתי עליה כלום, אך
היא מצאה חן בעיני ולקחתי אותה לביתי כמזכרת. '
יותר מאוחר התברר לנו שליאון שלח לאחיו האמריקאים עותק של
ספרו, כשיצא לאור, בארגנטינה, ביידיש.
מסתבר גם, שפעם אחת, בשלב מסוים היה נסיון להפגש: ביקור של
נציג המשפחה מהצד האמריקאי בארגנטינה, בו שאלו  חיפשו את ליאון
או בנו, אך מאחר שזה היה כבר לאחר שהוא נפטר, ואשתו בנו ובתו
הגרו לא''י,  חזרו כלעומת שבאו בלי לפגוש איש מהמשפחה.
לגבי התמונה: כאשר נודע לאחיו של ליאון, שהתגורר באמריקה, על
מותו, צייר או ביקש לצייר משהו שקשור בזכרו. הדבר המוחשי היחיד
היה הספר, והמשקפיים-כנראה לפי תמונתו ששלח להם. כאשר נפטר האח
הזה, בנו, יורש התמונה, שעתה התארחנו בביתו , לא ידע דבר על כל
הסיפור הזה.
מאד נרגשים המשכנו בתכניתנו, והכרנו מעט את אמריקה.
דודי המשיך באמת,  כל זמן שחי, להתכתב עם בן-הדוד הזה. לאחר
מותו של דודי אני, שלא הייתי מעורבת בתכתובת הזו, איבדתי את
הקשר. אין לי מושג אם הזוג הזה עדיין בחיים, ומה עלה בגורל
התמונה המיוחדת הזו.        
https://www.youtube.com/watch?v=whM02Urf-wQ&ab
channel=hiladudi







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אל תדאג לי,
אני אחיה.

-הנימפומנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/9/18 10:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה מף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה