New Stage - Go To Main Page

ליזי קופרמן
/
נאכל לנו הלב

אז מה, מה כבר קורה פה?
מדינה, מושחטים, ו"יהיה טוב".
הרחובות מלאים, המוני מפגינים,
ים סיבות להפגנה מציאות לא משנים.
ועייפנו, מלדבר על מה שרע,
נשברנו, לדרוש שיפור במדינה.
כשהשורש רקוב אבל הגזע מלבלב,
למי בכלל איכפת שנאכל לנו הלב.
והמכות זה רק עוד סיבה לצרוח,
אין לי ארץ אחרת וגם אין לאן לברוח.
ורוצים להתמודד ודורשים מהפיכה,
וצורחים שוב בכיכר במן תחושה של הבטחה.
אבל כלום לא משתנה, הריקבון רק מתפשט,
רוצים לקחת המושכות אבל כבר אין למי לתת.
הפוליטיקה כבר לא יודעת מה זה דף צחור,
בין כל אותם תיקים כבר לא ניתן למצוא טהור.
והנקי כבר יתלכלך רק תנו לו זמן בממשלה,
מדינה שרוויה מהבטחות תלויות מילה.
ואיש כבר לא זוכר ת'ערך של להגן על המדינה,
לא רוצים לתת חיים לעוד מבצע או מלחמה.
והראש יושב חזק אז מה איכפת מעוד שריפה?
מי זוכר שיש קצת חופש כשהמקלט הוא החופשה
מעוד טילים מעוד מקרה שאף אחד כבר לא מזכיר,
גם בחדשות הערב זה לא חדש אז להסתיר.
ואנחנו רק דורשים טיפה של שקט של שלווה,
"להיות עם חופשי בארצינו" לשיר בגאון את התקווה.
וניפגש רק בשמחות, לא בכיכר בכל שבת,
דור שלם דורש שינוי, נעים קולכם ולא יושבת!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/8/18 11:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליזי קופרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה