יעלה גור / השתוקקות |
גמרנו בסערה.
החיוך מרוח לנו על הפנים כמו ציור של מאטיס
זה כמו ללבוש את החולצה inside out
ריח הגוף הרוטט
מגעו של הבשר באריג
מתנדף לו לאיטו
באוויר הפתוח
ולי לא נותר עוד זיכרון ענוג
של חוויה שעוד לא הייתה
וכמיהה מתמשכת
למגע בשרך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|