יעלה גור / צינת לילה |
מתדפקות על חדרי ליבי
סדק צר נפער
בהשתאות מופתעת.
אתה מוטל לצדי
בדממת מוות
נוכחותך נפקדת
באוויר המהביל של הלילה.
במקום אחר,
המשורר עורג מילים
שתי וערב
קצרה היריעה מלהכיל
צינה מזדחלת
במעלה גבי
פוערת בור
עמוק ואפל
בחשכת ההוויה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|