ברכני אלוהיי בכבות יום ובזרוח

יום חדש, על אדוות  המפליגות

עם שחר אלי ים לקטוף להן

מעללים ושובבויות.

את השנה החדשה ברך,

שתהיה שנונה וסקרנית,

כאותו פעוט העושה צעדיו בראשונה,

ולומד לבטא עצמו במילים או בהברות.

והחצבים  פורחים במלוא קומתם

מזכירים את בוא הסתיו, וקמילת קיץ

נאספת אל עונותיה.

ברך בי תכונות ומעשים טובים,

שלא יכלו ולא ימאסו,בשלכת אנושית

של חסרונות.

שדבש  וצוף יהיו על שפתי השירה

וימתקו המילים עד מאוד.

ועל הכל , תפילת יחיד נשמעת בחוצות.