זוג. נראים בין שבעים לשמונים. מניחה שהם זוג. אינם משוחחים.
אינם מצליבים מבט. מלצרית מניחה על שולחנם קנקן תה ולצידו שני
תיונים של לואיזה. הוא לוקח תיון אחד ומכניס לכיס הג'קט. את
השני הוא פותח ומכניס לקנקן. אוחז בקצה ריבוע הנייר וטובל שוב
ושוב את התיון במים. הקנקן שקוף. המים נצבעים אט אט בגוון
צהבהב ירקרק.
מוזג לכוס שלה ואז לשלו. הוא שותה עם המון אוויר ועושה רעש.
היא מרימה עיניה ומסמנת לו. הוא נושף ארוכות על פני המיים
הרותחים ומשתדל לשתות מבלי להשמיע רעש. הוא לא מצליח. היא
עוזבת את כל עיסוקיה (התשבץ, הסריגה במסרגה אחת, הסלולרי)
ונועצת בו מבט. עושה רושם שיש להם סימנים וגינונים קבועים.
כשמבטה נעוץ בו, הוא מצליח לשתות מבלי להשמיע כל רעש.
הטלפון שלה מצלצל. היא עונה ויוצאת למרפסת. הוא מחייך חיוך
גדול, מקרב את התה אל פיו ושותה עם רעש גדול במיוחד. כמו מרק
ראמן. כמו שהוא אוהב.