אסנת אינציגר-אלון / ימים של אושר |
בתקוות חדשות נושאות
בשורה.
כספינה שטה בים
מתנדנדת בין אדוות האהבה,
לוחשת לפרקים מילה רכה.
מסעותיי המרובים הניבו פרי
נודדת עתה במרווחים
בין מילה למשפט.
סחופת געגוע אני אומרת
ברכה לימים שכולם אושר
צרוף.
מלוא הטנא פרי עמלי,
אספתיו במהלך השנים
ועתה הוא גדוש ובשל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|