7.17
הִקְטִירוּ אֲרֻובּוֹת שָׁמַים,
ובְּעֵרָה יָקְדָה בְּמִשְ-רֵפֶת הָעַמִים.
כְּשַׁחַל אֶת טַרְפּוֹ לִיקַקוּ
לְשׁוֹנוֹת שֶל אֵשׁ בִּבְנֵי-אָדָם
כְּפֶחָמִים.
הלֹא יִפְתַח אָתוֹן אֶת פִּיו
וְאָרֶץ תֲעַלִים?
וּמוּסָר כְּלָיוֹת תַחְסוֹך חַמָה
שְׁצַלוּ קָרְנֶיה בַּגְוִיוֹת הַנֶעֱרָמִים?
כִּי עַתָה מִשְׁתוֹבֵבִים
כְּאֲסוּפַת תַרְנֵגוֹלוֹת
ושׁוֹדְדֵי דְרָכִים,
הטוֹמְנִים יָד לְחָמָס,
רוֹדְפֵי מִרְמָה וְשִׁילוּמִים.
וּלְאוֹר יוֹם שֶׁהִסְפִּיד אֳבוֹתֵיהֶם
זוֹנִים וּמְנַאָפִים צֶאֱצָאִים,
בְּנִיב הָעַזָאזֵל וּשְ-פַת הַפִּיגוּלִים,
עַד תֵרֵד שׁוֹאָה יִחַלוּ עַל עוֹלֵב
וְאֲרוּרִים.
וּמַגְלֵבֶי עָבַר וְשׁוֹט הַכֹּהֲנִים
מַצְלִיף בִּשְּאֵר דוֹר הַפְּלֵיטָה
אַשֶר חָמַק מִמַאְפֵרַת בְּנֵי פֶּעוֹר וּמַשְמִידִים,
תוֹךְ שְׁבְּגַבֵּנוּ מְרַטֶּשֶׁת אִבְחַת מַצֵבֹתָם
של שִישָה מִילְיוֹן עִבְרִים.
אֵי שָׁם כּוֹכְבֵי הַלַיל וְיָרֵחַ מַאֲדִים
מִתְעַבְּרִים, קוֹצְפִים עַלֵינוּ,
חֲמוּרֵי סֵבֶר נוֹעֲצִים בָּנוּ הַיְקוּמִים.
כִּי יְתוֹמִים נוֹתְרוּ אַחֵינוּ,
אִמוֹתֵינוּ אַלְמָנוֹת,
שִׁכְּלוּ אָבוֹת אֶת הַבָּנִים.
אַךְ הֲלֹא לְהֵרַמֵס קְרֵבִים גַם נְכַדֵינוּ
מְנִין עַדַתֵנוּ וְדָתֵנוּ
וּשְכֵנֵינוּ לַדָּמִים?!
אֶתְמוֹל בְּפִּיגָ'מָה בְּלוּיָה
וּטְלַאִים צְהוּבִּים.
אֵתֵי חֲפִירָה, פַלָצוּת הָעֵינַיִם,
שוֹמְרִים גֶרְמָנִים.
הַיוֹם מַדֵּי צָהָ"ל וַבּ',
אֵין נֶשֶׁק שְשַיָיך לַיְהוּדִי,
אַךְ יֶשׁ מִסְדָּר שָּׁלוֹם
תַתֵי-דַרְגוֹת וּמִשְׁמַרִים.
וּמָחֳרָתַיִם
חוּצְפָּה תִשְׁגֵה בָּעָם.
בִּגְדוֹלוֹת מְאִיתָנוּ נְהַלֵּךְ,
כְּשַׁאֲנָן הַמִתְפָּאֵר בְּנִיצָחוֹן
שִׁיכּוֹר מִדַּם,
וּבְנֵי בְּלִיַעַל הַשוֹאֲלִים אֱמֶת
מד' הָאַמוֹת שֶׁל סְבִיבוֹתָם,
אֳשֶׁר לַסוֹף יוֹלְדוֹת רוֹצֵחַ
שְׁדָגְרָה בּוֹ אֵיבָתָם,
וְלֹֹא יָחִיד יִטוֹל הוּא אֶת הַנֶּפֶש
-כִּי כְּלֵי זֵיְנוֹ הִשְׁחִיז הֲמוֹן
אָדָם...
וְאָז יָשוּב
יַעֲלֶה עָלֵינוּ עַם,
גוֹעֵר תַהְפּוּכוֹת וּמְנַפֶּה אֶת הַזָנִים
כְּגֶזַע הָאֳרִי הַלָבָן.
אַךְ הַאִם יָנֵץ מִבֵּין שְכֵנֵינוּ הַנוֹכְרִים,
אוֹ מִגְבוּלֵינו יָקוּם זֶרַע לֹא יַָדַע
אֲבוֹתָיו?
כִּי מִנְתִיבוֹת חֶסֶד וָחֵקֶר
מַנְעוּהוּ הוֹרָיו וּמְחַנְכָיו.
עַד יִדְרוֹס הַשׁוֹנֶה תַּחַת פַּרְסוֹת
דַעְתוֹ הפּוֹחֶזֶת, שִׁימָמוֹן לְבָבוֹ
וּמִזְגוֹ הַנִרְגָז. |