יצחק אור / עקבות במדבר |
עת רחצתי בשרה
וסכיני גופי תפילה
כשחר העולה , קרבן תשוקה לעולה
ימים רבים הייתי בחורבה
אטד כעוס ורדוף אימה
עתה,
את לי פנס קסם, נווה אורה
האויר היה חם וערג אל הגוף הרטוב
קינאתי האור שחדר בינות
באתי אלייך צמא כאיילות
ולא רוויתי, עדי כלות
פעם הייתי שכיר חרב לאהבות
כמו צועד על מים ומוחק העקבות
עתה,
מניח עקבות ליבי, בידייך הטובות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|