ארי אלה / צמצום |
שנוסעת מהר
אני יושב
דרך זמן שעובר
קול אישה מורה על המיקום
וגבר באס סוגר את הדלתות
בתוך אותה קופסה
בלי המון אוויר
נשמות
מתכנסות לתוך עצמן
מתכחשות לחיבור
מתחמקות ממבט
בעזרת המסכים הקטנים
הן מצטמצמות, לא רואות
נעלמות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|