הייתי זקוקה לך כמו לאוויר
היית עבורי האחד-האביר
לצידך הדופק לא היה סדיר,
בחלוף הזמן המצב רק החמיר,
לא העלתי בדעתי שזה ייגמר
שיום אחד לסיים הכל תמהר.
והיום הזה הגיע, והייתי הרוסה
הרגשתי לאחר לחימה-תבוסה,
שמבחינה מנטלית, נמסה,
הימים חלפו ולא הרגשתי דבר,
הראש רץ קדימה והלב נתקע בעבר
כל בוקר התחיל בשיכנוע "זה נגמר"
הזיכרונות הזכירו על גורלי המר
רחמים עצמיים לא איחרו להגיע
בין צללים של חשכה חיפשתי מושיע
חיפשתי יציאה מהמבוך שנכנסתי
חיפשתי את עצמי שבזכותך רמסתי
להדחיק את המציאות זה היה הפיתרון
ולאט לאט הרגשתי שזה מוביל לשיגעון
השלמתי עם העובדה שזה תם ונגמר
שאתה תשאר אי שם בעבר
ויבוא יום שאצליח להתאהב
ואצליח להוציא אותך מהראש, ומהלב...
24.10.2017 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.