התפוח בפי חווה מדמם זה שנים
כמו ערבי קיץ אבודים, ידך נטושה מליבי
כמנגינת התוגה של המפוחית הפצועה
היונים שלא שבו לשובך, לעולם
תמרורי הכאב והגעגוע ניצבים לאורך הדרך
עקשניים כיללת תנים רעבים
כנבואת משיחי שקר האהבה
רוחות רעות מיללות איוב אהבה שחלפה
בבוסתני חיינו יורד כבר הערב
ציפורני השקיעה כבר לא מיטיבים איתנו
גופינו הולך ורופס ורק הלב, פועם
וכואב
כמו לנסות לאתר חבילה אבודה
המיקוד כבר לא רלבנטי יותר
הכתובת חסרה הד פעימותייך
השער- נעול
רחקת ממני,
כמו לא מוזמן לבית נטוש
זמנו הגיע-
תמ״א של אהבה להריסה. |
