New Stage - Go To Main Page


נשברו הכנפיים ,ונפלתי אל המציאות,
הנחיתה הייתה קשה ולא הבחנתי בטעות,
וכמה פעמים אמרתי: שלא יחיה בתוך סיוט,
לעצמי לא ייתן שוב ללכת לאיבוד!
שלא אנבול, ולא יפול, ולא יסבול!
אותם מילים בלופים עם אותו הקול...
ופעם אחר פעם מבקיעה לעצמי גול,
צווחת מכאב כמו תינוק שרק נמול.
מתביעה את האכזבה בתוך כוסית של ההלכוהול.

ושוב אותם חומות שנבנו כהגנה,
ושוב אותו סיפור של בכי בלי הפסקה,
ולמה שוב וכמה עוד ועד מתי המחשבות?
סטיתי מהכיוון, ונעלמה לי הדרך,
איבדתי את עצמי, ולא מוצאת את הערך;
לחיים ולמתרחש,הכל סביבי הפך לאש
מבעבע בלי סוף כמו לבה גועש,
והראש מהמחשבות התחיל להתייאש.
הציפיה לשונה נעלמה עם עלות השחר,
עייפה מהמתרחש, לכן לתוך החשכה בורחת.

והינה הם הגיעו אותן ההבטחות,
אותן מילים חמות ואוהבות,
כמו טיפשה פעם אחר פעם מתרפסת,
נותנת צ'אנס, ואז על עצמי מתבאסת.
הראש לא נח ואיבדתי תחושה-
למה להכאיב לעצמי אני כל כך נחושה?

20.5.18



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/5/18 16:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורלי אנדרייב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה