בנימין וולמן / ארץ צייה |
ארץ צייה
דמעתם מרווה אדמה
שלא חשה
טיפת מים מחלחלת
בגרונה
עשור ומאה שנה.
אולי
לקראת לדה מחדש של
אביב
ירדו המה שלב אחר
שלב
להריח פרחי שדה
ראשונים.
מלאכים עולים ויורדים
בסולם יעקב.
מי הוא זה אשר שובר
סולמם?
מי הוא זה אשר יורה
במצחם?
"זה רק חלום"
משיבים השוברים.
"זו רק אגדה"
יורים היורים.
לנו נותרו שלבים
מנותצים
שברי אגדה שלא
תשוב לעולם.
ולא נשאל
"לאן נעלמו המלאכים?"
כאן בעולם הזה
נקברו הם
חיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|