זה בוקר וזה הבוקר בו מתחיל הכול
אנחנו עוד נבוכים ומבולבלים ולא יודעים הכול,
לפחות לא מספיק
אבל כשיש משמעות וסדר נפשי,
דרך בה הנפש הולכת
והיא יודעת למה היא כאן ומה היא עושה כאן
אנחנו עוד יכולים לעשות את זה,
גם אם הרוחות יתהפכו,
גם אם יתבלבלו היוצרות
אני חושב שאנחנו רק צריכים לזכור מי אנחנו ומה אנחנו עושים
פה,
ומה זה המקום הזה
כל עוד אדם יודע איפה הוא ניצב, מי הוא ומה סביבו,
הוא יכול להרגיש מספיק בטוח בשביל לפעול ולעשות את מה שהוא
אמור לעשות
אנחנו היינו בן-אדם ועכשיו אנחנו אדם,
ותודה רבה מעומק הלב למי שעזר לנו בזה
גם מתוך ההוויה ההזויה הזו, אנו לא מאבדים עשתונות,
והלב מתמלא אהבה, כי אנחנו יודעים מה זו אהבה.