"מעבר להרים, אי שם, גרה מלכה עם תמימות עולם.
מעבר למה שיכול אדם לדמיין היא תמשיך לתקן.
מעבר לתחום הנשמה המרחפת, נשמתה הנואפת.
מעבר לכל מה שהיא יכולה כבר להכיל, הכאב אצלה כבר רגיל.
מעבר לתחושות, לניסיון חיים, היא לא תתאים.
מעבר להרים, אי שם, גרה מלכה וליבה עליה תם.
היא לא מכירה רוע, היא לא רוצה לפגוע.
היא נשארת במקומה מונחת, אינה חוזרת לכאן, המבין אותה חכם.
ואם יום אחד תעברו בשביל המוביל ללבה, תראו עד כמה היא ישרה.
אם במקרה, תראו אותה, תמסרו לה את אהבתי, שהרי היא זו אני".