באבחת סכין אתה מודע למיקומך הבלעדי בעולם,
אפס מאופס אינסופי של מלא תרבויות שונות,
שהחליטו להתנחל בגוף הזה שמשמש לך בית

אתה יכול להגיד מה שתרצה מתי שתרצה ואיכשהו זה ייצא,
אבל הכיסא שלך בוכה

הוא משמש משענת בעולם אכזר, ולפעמים הוא אכזר בעצמו,
אבל הוא הכיסא שלך, ומה תעשה בלעדיו
אתה יכול להשקות את האדמה, לדשן את הקרקע,
לזרוע יבולים בשלל צבעים,
בסוף, תמיד, איכשהו, צומחים לך מפלצות

אנשים אומרים שיש לך זקן ושיער ארוך, ואתה נראה כמו הומלס,
ובתל-אביב היו מכסחים אותך מכות
ואם אתה קונה רק וודקה ולחם ועוד לא יכול לשלם על זה,
אז מה

עוד לא לקחת את הכדור והמוזה שלך בוכה,
ועוד מעט תזרח השמש ותצבע הכול באפלה
אבל אתה עוד מדבר אל עצמך, ואף-אחד לא רואה אותך,
ונדמה ש-רק אתה שותה קפה בשלוש לפנות בוקר

אל תדאג, יהיה בסדר, נדבר עם הממונים והם יסדרו את זה.