יריות פילחו מ-כל עבר את השוחה בה היינו
שלומצי ניסה לפנות לנו דרך כדי להגיע אל המפקדה
רימון ונח, רימון ונח
לעולם לא נגיע למפקדה, שלומצי,
ייבבתי בקול מוכה אימה
פה נמצא את מותנו
אני לא הולך למות בתוך שוחה מסריחה,
אמר שלומצי, הביט היטב וזרק עוד רימון
חבל שלא הבאנו אתנו את המרגמה,
זה היה חוסך הרבה צרות, אמר
לא יכולתי לסחוב אותה, ייבבתי,
אני מצטער, אני ניסיתי להרים אותה,
אבל היא פשוט לא זזה
זה לא משנה, הוא אמר,
הרימונים יעשו את העבודה,
והוא השליך עוד רימון
אני מצטער, שלומצי, אהבתי אותך כמו אח,
ייבבתי והבטתי בו בעיניים מלאות דמעות
אתה לא הולך למות עכשיו, אתה שומע? אתה לא!
הוא קרא ואחז בפניי
תגייס את כל אומץ הלב שלך, כי אנחנו הולכים לפרוץ למפקדה
אני מצטער שלומצי, אמרתי ונפחתי את נשמתי
לעזאזל, הוא קילל.