וְתִתְגַּיֵּס, וְתִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁרוּת הֶעָלוּב שֶׁרָצוּ
לְהַעֲנִיק לְךָ אִם לֹא לָקַחַתְּ אֶת גּוֹרָלְךָ
וּלְיָדַיִךְ וְעָרַקְתָּ
לְנַקּוֹת מַחְסָנִים מְלַאי חֹל בַּמַּטְאֲטֵא, כְּשֶׁאַתָּה
מַאֲזִין בָּאָזְנִיּוֹת לפודקאסטים עַל היידגר;
איזורי מַחְסָנִים עֲצוּמִים שֶׁל כְּלִי עֲבוֹדָה וְאַתָּה
כֻּלְּךָ לְבַדֵּךְ, וְהַחוֹל חוֹנֵק אוֹתְךָ, וּבְכָל הֲנָפָה
שֶׁל הַמַּטְאֲטֵא אַתָּה נֶחְנַק יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
וְהָיוּ נוֹתְנִים לְךָ גַּם לַצָּבוּעַ אֶת כָּל
הַמַּדְרֵגוֹת חֲסֵרוֹת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל מִגְרָשׁ החנייה
הַנָּטוּשׁ
אִלּוּ לֹא הוֹצֵאתָ פְּטוֹר מְשַׁמֵּשׁ, וּמִצֶּבַע (וְעַד
הַיּוֹם אַתָּה קְצָת נִרְתַּע מזה ומזה)
וְעַד הַיּוֹם אַתָּה מְקַלֵּל אֶת עַצְמֵךְ עַל שֶׁלֹּא
זָרַקְתָּ לָהֶם אֶת הַמַּטְאֲטֵא לְתוֹךְ הָרֹאשׁ

-

לְהִזָּכֵר בחווית אהבה בְּלִי הַיְּכֹלֶת
לְהַרְגִּישׁ אֶת מָה שֶׁחָוִית אָז
זֶה כְּמוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת הַמּוּזִיקָה הֲכִי טוֹבה בַּחַיִּים
שֶׁלָּךְ,
לְלֹא שום יָכֹלְתָּ לִרְקֹד

-

תֵּשֵׁב בִּימֵי הַתִּיכוֹן
וּבְכִתָּה אֶל מוּל הַחַלּוֹן יִהְיוּ בִּנְיָנִים
גְּבוֹהִים
וְאֵלּוּ יִהְיוּ יְמֵי הַשּ-ִיא שֶׁל הָאִיּוּם הַגַּרְעִינִי
האיראני
וְתֵשֵׁב יוֹם-יוֹם וּתְקַוֶּה לְאֵיזוֹ פְּצָצָה גְּדוֹלָה
אֲשֶׁר תִּנְחַת עַל הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים
מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּרְעִיד אֶת כֻּלָּם
יוֹם-יוֹם תְּדַמְיֵן אֶת אחמדינג'אד וְאֶת גְּאֻלָּתוֹ
מבעד למלמולי פרבולות וְהַקָּשִׁים לשוניים
יוֹם-יוֹם תְּצַפֶּה בבניינים הַגְּבוֹהִים הָרְחוֹקִים
אשר דווקא מאחוריהם הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה שׁוֹקַעַת
יוֹם-יוֹם

-

כֻּלָּם בְּדִיּוּק עֲסוּקִים בִּלְשַׁפֵּר אֶת הַגּוּף
וּבַכָּךְ לְשַׁפֵּר אֶת הַנֶּפֶשׁ
וְאִלּוּ אֲנִי עָסוּק בְּלַהֲרֹס אֶת הַגּוּף
וּבַכָּךְ לְשַׁפֵּר אֶת הַנֶּפֶשׁ

-

נוֹלֶדֶת בִּשְׁנַת אָלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְש-ָש-
בְּמִרְפָּאַת אָסַף הָרוֹפֵא
(יַמִּי יַלְדוּתְךָ תִּתְהֶה רָבוֹת אוֹדוֹת אוֹתוֹ אָסַף
וְהָאִינְטֶרֶסִים המשוקצים שָׁבוּ)
יָבִיאוּ אוֹתָךְ לָעִיר רמלה לְבִנְיַן בֵּן אַרְבַּע קוֹמוֹת
וּבַקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה, בַּדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה, שֵׁם
תְּבַלֶּה אֶת עַצְמֵךְ עַד יְמֵי נְּעוּרֶיךָ הַמְּאֻחָרִים

(וְתִתְהֶה רָבוֹת אוֹדוֹת הַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁבַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה)

אַתָּה זוֹכֵר הֵיטֵב אַתְּ הַמְּש-ַחֵק שֶׁהָיִיתָ מְש-ַחֵק
לְבַד וְיָמִים שֶׁלַּמַּיִם, הָיִיתָ בּוֹעֵט אֶת
הַכַּדּוּרֶגֶל בַּקִּיר וְאָז כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר אֵלֶיךָ
לִבְעֹט חָזָק יוֹתֵר
אַתָּה זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת מִרְקָמוֹ הַדּוֹקְרָנִי שֶׁל
הַקִּיר, צִבְעוֹ חַרְדָּל, וְאַתָּה בּוֹעֵט וּבוֹעֵט בִּימֵי
צָהֳרַיִם חמימים, לִפְנֵי הָאִינְטֶרְנֶט וְלִפְנֵי
הסמארטפונים

-

לְאוֹרֵךְ קַו פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁל הַמַּבּוּל הַגָּדוֹל
לֹא סָחֲפוּ לָהֶם גַּלִּים, אֶלָּא רַק דומייה
מתגלמת בַּחֹמֶר, משתרכת בדקותה
בְּתוֹךְ עָמְקָהּ ניצני חַיִּים
מְאַיְּמִים לִבְקֹעַ וּלְהִתְפַּתֵּחַ כָּאָדָם.

שֶׁיִּסָּעֵר, כְּגַלִּים
שֶׁהַחֹמֶר לְרַגְלָיו
יוֹסִיף להתגלם
בדומייה וְאֶל עָמְקוֹ
הוּא שָׁט כאונייה!
זוֹרֵעַ ניצני חַיִּים
עַל סַף חורבות
האפוקליפסה שֶׁלּוֹ

-

אֲנִי אֵינֶנִּי אַתָּה כִּי
אִם זֶה הַמַּכִּיר בְּךָ
זֶה הַנִּלְחָם בְּךָ