חלב ניגר על שפתיי החשוקות  
ויצרי קורא בקול סדוק,
פורקן, כזבח לעולה
רק שינעם לך ויחדל!
אפשר ואפשק רגלייך ואחפון שדייך
ותבריחי סוגרך  
ודי רק עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ודי.
תהא השראה זו שורפת כתאוותי,
תדיר שינה עיתים
ולפרקים כפורקן לנוח,
ושוב חוזר
למלאת כוסות תשוקה
גביעים של תאווה
לחיי ההשראה לחיי ההשראה
לוגם מלא הצוף
לחיי ההשראה
אשר אני לא נותן לה פורקן
על דפיי היא מחייכת
בסיפוק נורא
תפזז אהבה היא אומרת
ובלשון עילגת
אסב פניי לאחור
לכסות ערוות משוררים
בשפת קדושים מנובלת