בדמיוני אני בודה זכרונות ענוגים ואז מכה בם
כדי להציב בניינה של נפשי הגוססת אספתי את אבני השפה הטובות
ביותר ובניתי פזמון למפת, מעתה אתהלך ואפצח בשירה שתשכיח מלבי
מעט הכאב
אם אדע עוד ימים כאי אלו אהפוך את קערתי על פיה, מי יתן ולשוני
רינה כהמון גליה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|