כל המילים שנאבדו תחת צל אור ירח
בפעימה אחת ברחו
בין הבניינים והרחובות
הפרדסים
יערות הגשם, האוקיוניסים
החיות הטורפות
הזמן
והיו אלפים מהם
אינסוף מהם
טסים להם מעבר לממד זמן
מעבר למהירות האור
עד סוף היקום
עד ההתחלה
אילו טסתי 14 מיליארד שנה במהירות האור
הייתי יכול למצוא אותם
לכרוע אל קיומם
כך כולנו באותה סינגולית אחת קטנה
לפני שהתפוצצה
אבל כל
המילים
האלה
נאבדו כעת
תחת צל אור ירח כך נדמה
וכל מה שנותר מהם
פסיפס מצומצם להחריד עליו עמלתי
בכל לילה
הוא מתמצת, כך אני מקווה
אני כל
כולי
הכל
בדיוק מירבי;
אני
קורא
אלייך |
