מַבָּט נוֹדֵד אֶל אֳפָקִים נְדִירִים.
כָּל כָּךְ קְרוֹבִים הַשָּׁמַיִם וּמְאִירִים.
אִם מַפְלִיגוֹת הָעֵינַיִם אֶל מְחוֹזוֹת אֲחֵרִים
לִרְאוֹת אֵיךְ בֶּאֱמֶת הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים.
כָּל כָּךְ קְרוֹבִים וְעוֹטְפִים הָעֲנָנִים.
יוֹנִים צְחוֹרוֹת כָּנָף דּוֹאוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים.
שָׁמַיִם מְחַבְּקִים וּמְאַמְּצִים וּמְגִינִים
זִכְרוֹנוֹת עַל הַלֵּב עוֹגְנִים.
לוּ רַק נִתַּן הָיָה אֶל הַשָּׁמַיִם לְרַחֵף,
לְהַמְרִיא גָּבוֹהַּ וְלֹא לְפַחֵד,
כְּמוֹ אֲנָפָה הַדּוֹאָה מֵעַל הַיָּם
כְּמוֹ הַפְּרָחִים הַנִּפְתָּחִים מִנְּשִׁיקָה.
נְדִירִים הַדְּבָרִים מֵעֵבֶר לָאוֹר
אוּלַי נִשְׁכָּחִים אֲבָל טוֹב לַשּׁוּב וְלִזְכֹּר.
הַדֶּרֶךְ אַל הָאֹשֶׁר אֶל הַשָּׁמַיִם הַגְּדוֹלִים
אֵינָהּ בַּהֶכְרֵחַ הַדֶּרֶךְ בָּהּ כֻּלָּם הוֹלְכִים.
8/2/18
כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום |