סתם אחד / את השמש, את השמיים |
ביום חורפי סחוף רוחות.
את השמיים הממטירים אלי
טיפות עגלגלות ורכות של אהבה,
בלילה סוער ורוגש, מטר של ברכה.
את ההולמת אותי ככפפה ליד,
מרתקת וממלאה ישותי,
יציבה ואיתנה, כסלע עד.
את, ששיחותינו הִנָּן בסיס איתן,
מרווה רוחי, משקה נפשי,
ככלה בכלולותיה, את אהובה, החתן.
ועוד אוסיף, לך אומר, ככלות היום,
המציאות, יפה היא מכל חלום.
מזקק לך מילותיי בנפש חפצה -
לך הנסיכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|