בגיל 0 אתה אפס שמגיח פעם ראשונה לעולם;
מה זה מגיח-
בועט.

לאט לאט אתה תלמד גם לזחול
לאכול מבלי לשפוך על עצמך את כל המילקי;
אתה בכלל אוהב רק את הקצפת.
תצעד את צעדייך הראשונים, תמעד ותתחבט ברצפה
תקסים את כולם עם פרצוף מפוצץ בשוקולד וראש מלא תמימות.

כשתגיע לגיל 8, בפעם הראשונה שלא תכין את שיעורי הבית-
המורה עם השומה בצד הפה תגער בך מול כל הכיתה
אתה תשפיל מבט ורק תחשוב על כמה שאתה אפס;
ועל הבל הפה המזעזע של הילד שיושב לידך-
אוכל את הנזלת של עצמו.

יעברו השנים ואתה תסתדר
תשיג את החבר'ה הקבועים שלך;
אתה תיפול ללחץ שלהם ותתחיל גם לעשן.
אמא שלך תצעק ותבכה ואתה תטרוק לה את הדלת של החדר בפנים ותשים
את המוזיקה השחורה שלך בפול ווליום-
אולי אפילו תשבור את הקמיצה כשתתן אגרוף לקיר.

אתה תתבגר ותתחנן שינגבו לך שוב את השוקולד מקצה השפה;
במקום זה הג'ינג'ית הזו עם החישוק באף תנגב את הזרע שלך
מהשפתיים הוורודות שלה.