"כמו נעימה המנגנת באוזניו, כמו ליטוף נעים - כך היא מסלסלת
למרחקים, מתמלאת בלבבות של אנשים, ויוצאת במחול של תקווה מתוך
הנשמה. היא גרה במקום גבוה, רם ויש לה הילה מסביב כל אדם.
מטיילת לה ממקום למקום, אינה נעצרת, אינה נשברת. נוסעת במרחבי
הזמן - עם תרמיל מלא , כמעט עד אפס מקום, ורק המילים משתנות,
מחליפות נושא, זה קורה. הקולות משתנים, יום ולילה מתחלפים ורק
היא מבקשת, מתבקשת, מבוקשת, עולה ועולה, לפני הנעילה. הרי כולם
כאן רוצים, כולם מחפשים. לשנות את הגורל, כמו שובל, היא זזה
באטיות, זוחלת, קצת עייפה. המסע קצת ארוך, אבל צריך להגיע
אליו, לעבור עוד שלב. עמוק עמוק בפנים, נוצרת לה אותה תפילה,
מחוברת במילים. תפילה שאינה יכולה לעצור אף לרגע, פורצת
מוסכמות, חומות. פורצת מסכים, מזיזה עננים. יש בה פלא, יש בה
שיגעון, יש בה הרבה רצון. גם לישון אינה יכולה, נוסעת בחלום,
מדלגת מענן לענן, יש בה קסם של עניין. ובחלוף השעה, בחלוף
המחוגים, היא נשארת טהורה, נשארת שם, בעננים. ממתינה למענה,
ממתינה, כי הוא תמיד עונה בחזרה. הוא שומע, מקשיב, מעבד, תמיד
מכבד.
נעימה של קדושה, שעת רצון, מנגינה עם לחן והרבה טון. כך נוסעת
לה התפילה כל יום ביומו, בכל מיני צורות היא נשמעת לו. פעם
בכאב, פעם בשמחה, פעם בצעקה, בשתיקה. תפילה."