יש מקומות של חושך
עטופים באפילה חסרת תקווה
משטח אסור של הקיום
הנפש רופפת כציר מאוס
יש מקומות של אור
ליד מנורת רחוב בלתי נשכחת
בלילה, כשהתנשקנו
והאנשים הרודפים סביבנו
והבניינים העלובים סבינו
לא נראו לי עוד כמחדל אלא כנוף אהוב עד אין סוף
שעוד חקוק בלבי כמו במפת מטמון
המובילה לאי רחוק
שנטבע ממזמן על ידי הים
חושך, כעצמך בחדר
מהרהר בעינייה האבודות לך כעת
אור כעצמך בחדר
מהרהר בעינייה, שלאותו רגע
היו שלך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.