New Stage - Go To Main Page

רמי בקיש
/
הרהור פוליאמורי קיומי




מת לי בן.
נולד לי אבא.
מת אהוב
נולד מאהב.
חבר אחד  נסע
כל האחרים מסרבים לגרד לי את הגב.
אז מה עכשיו?






כשעוזבים אותך לבד
אתה נטוש.
אתה אבוד
אבל צדק מי שאמר שהחיים הם כמו גלגל ענק
פעם למעלה פעם למטה.
כשאתה למטה  כל מי שמראה לך שרידי חיבה
אתה נאחז בו כמוצא שלל רב.
כשאתה למעלה אתה דוחף אותו קצת
ולפעמים הוא מת.





הוא היה אבא.
הוא היה בן.
הוא היה אהוב.
הוא היה מאהב
הוא היה חבר.
בסוף הוא לא מצא את מקומו
אז חיפשתי עוד אחד שיהיה גם.
שיהיה הכל ולא איכפת לי  אם בסדר שונה.





אני כמו תמונה
תמונה שנתלשה מאלבום
תמונה שנתלשה מאלבום ונזרקה לפח.
נעים לכם לדפדף באלבום בו מורגש שחסרות תמונות?
רגע,אתם  יודעים מהו אלבום תמונות?





אבא שלי מופיע באלבום התמונות שלי.
הבן שלי גם.
אבא שלי מת.
הבן שלי גם.
רוח רפאים תולשת אותי מקיומי
תולה אותי על מסמר בקיר.
שצבעו כדי שלא יראו את הכתם שנשאר עליו.




שום דבר לא מפחיד בהשוואה לחיים של עצמך
פחדנות היא אומץ
אומץ הוא פחדנות.





למה כדאי להתמכר?
לסקס?
לסמים?
לאלכוהול?
לרוקנרול?
לריח שלך?
לטעם שלו?
לצליל שלה?
אלה שאלות רטוריות
אין צורך לענות עליהן
אני פוליאמורי.






היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/11/17 4:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רמי בקיש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה