חם, ציוץ ציפורים ותכלת שמיים
קולות ילדים וטבע בעיניים
קרני השמש מפזזות להן בחן
ורוח קלילה בינות עצים כמנגן
ואת פסעת לך, יפה מכולן
וכמו הטבע פסק טבעו ונדם
נותן מקומו לבריאה קסומה
הופיעה אי משם - תעלומה
ולבי, החסיר פעימה גופי שתק
מי את, יפה ומדוע שאת - הכל פסק
גלי את שמך ספרי אהבתך
היש יפה, יפה ממך?
כל חדרי לבי מלאו בי אהבה
עינייך צלולות חודרות כלהבה
שערך זוהר כזרוע כוכבים מנצנץ
וגופך ללא מאמץ פוסע מקפץ
ולפתע... הלכת ונעלמת נשארה שאלה
כשמש בשקיעתה אדומה ונמוגה
והטבע חזר לטבעו כי היתה הנסיכה
מי זאת לא אדע מי את ולאן הלכה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.