22:30. נכנסת לחצר. טופי רצה לקראתי. הראש פועם. מלא באבק חול.
שני קילו ושלוש מאות ושלושים גרם לפחות. הראות צהובות מאבק
מדבר. כל פרור נישא על ידי אישה עם כנפי שלום. מעבירה לאוטומט.
מדליקה דוד. לוקחת שתי שקיות ניילון ויוצאת איתה לסיבוב קצר.
מדמיינת הליכה על עננים שלא לחוש את כובד המדרכה בראשי.
מצליחה.  
נכנסת למקלחת. שוטפת מעצמי מלחמות ושלום, שירה ותיפוף, מדבר
וחול. מכוונת את הזרם למצח. אורי של רונית מתחתן בשבוע הבא
ואירה מגישה ריבה עם כפית על צלוחית וזה נורא מתוק לי. מצרפת
אחד לאחד ומחליטה שבארצות קרות מתוק מחמם את הלב. הידית של
הברז בקצה השמאלי. אני אוהבת לחלום תחת המים. לוקחת עצמי
להמשיך במיטה.