טל בלומשטיין / 23.9.17 |
ימי הקיץ הארוכים
נשברים
לאטם. האוויר
הופך קליל
מרפרף על העור
החשוף.
בתוכי עדיין
שוררת כבדות שרבית
לחה ומעיקה
כזו הלופתת בכוח
את בית החזה,
לא מרפה.
בעיניים עייפות
מוכות סנוור,
מחפשת סימנים
לשלכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|