כשהייתי צעיר יותר, רציתי לשנות את העולם במילותי.
רציתי להיות סופר או משורר.
רציתי להנחיל אושר, אומץ, סיפוק ותקווה בחברי באמצעות סיפורים
ואנלוגיות.
רציתי לצעוק את ה״אמת״ (כפי שראיתי אותה) מעל גבי הדף או המסך
ולדעת שהיו אלו מילותי שהביאו לשינוי.

ואז גדלתי, ובמקום מילים רציתי לכבוש את העולם במעשים.
רציתי שיהיה זה ניסיוני, מסעותיי והתנסויותיי שיבעירו אש בליבם
של חברי. רציתי לסחוף אותם איתי ולהגיע רחוק יותר או קרוב יותר
למקומות הנידחים ביותר. רציתי להיות זה שיתן לאותם אנשי המילים
את ההזדמנות לספר עלי סיפורים ומעשיות.
רציתי להיות ההשראה.

ומאז, גדלתי.
וכשגדלתי רציתי ללמוד, להתבוננן, ואולי גם לראות.
רציתי להבין ולדעת את משמעותם ועומקם של הדברים.
לדעת מה באמת אומרות מילים שנאמרות ומה עומד מאחוריהן.
רציתי להבין ולראות מה הוביל לאותם המעשים והכיבושים.
רציתי להבין מה הוא יופי, מה היא חמלה, מה הוא אומץ, מה היא
אהבה ומה היא אמת.

ואז שוב גדלתי. ולאחר שראיתי, למדתי ואפילו קיבלתי מעט הבנה,
רציתי ללמוד כיצד לשכוח.
רציתי להתעוור, להכהות את חושי.
רציתי להשתיק את הקולות שבראשי ולהרגיע את המחשבות שלא נתנו לי
מנוח.
רציתי ללמוד את כוח השקט, ואת משמעותה האמיתית של חוסר העשייה.

רציתי לדעת את הכוח שבמתינות וסבלנות.

היום, לאחר ששוב  שהתבגרתי, לאחר שהייתי ילד ונער, איש וגבר,
אני חף מרצונות.

אני לא מעוניין במילים ובמעשים וודאי שלא מעוניין בלשנות את
העולם.
אין צורך לשנותו, הוא משתנה וישתנה בעצמו.
לבד ובזמן שהוא יקבע.

אין לי צורך להיות הערת שוליים או אפילו פרק שלם בספר
ההיסטוריה.

אני לא מעוניין יותר להתבונן יותר וללמוד על משמעותם של דברים.

ראיתי שוב ושוב כיצד דברים בעלי משמעות, משמעות קריטית אפילו
הופכים עם הזמן ובאופן בלתי נמנע לשוליים, ודברים שנראו חסרי
משמעות לחלוטין הביאו לחיי לא פעם אושר, העלו על פני חיוך
ונחרטו בזכרוני.

אין בי גם רצון לשכוח. גיליתי שכל זכרון כואב הפך עם הזמן
לחוויה, שיעור או אפילו אנקדוטה.
הרע נמהל בטוב, הטוב ברע והכל הביא אותי למקום בו אני עומד
היום.
שלם.

היום, אין בי רצון להיות חלק מעתיד העולם, יש בי אך ורק את
הידיעה שאני חלק ממנו כרגע, זה כל מה שאני יכול לקבל, את הרגע
הזה ממש.

זה כל מה שאני רוצה לקבל ולמעשה, זה כל מה שכל אחד מאיתנו יכול
לקבל.
היום אני סוף סוף אני.

אבל היום, כמו אז אין בי שום ספק שלעולם לא הייתי מוותר על שום
צעד ממסע הזה.