|
תְּנוּעוֹתָיו נְחוּשׁוֹת וּמְדוּדוֹת
כְּיוֹדֵעַ עַל פֶּה מֶרְחָקִים
אֶת שְׁנָתוֹ עֹש-ֶה בָּעֲמִידָה
אֶת חֲלוֹמוֹתָיו בְּהָקִיץ
מַסְלוּלוֹ קָבוּעַ
מִדָּרוֹם לְצָפוֹן
צָעַד זְרִיעָה צָעַד זְרִיעָה
מִצָּפוֹן לְדָרוֹם
כִּסּוּי וְהִידוּק כִּסּוּי וְהִידוּק
מְתַבְּלָהּ וּמַשְׁקָהּ
בְּזֵעָתוֹ
דָּמוֹ
זַרְעוֹ
הִיא
שֶׁאִבְּדָה חוּשֶׁיהָ כֻּלָּם
אוֹטֶמֶת לִבָּהּ בִּדְבֵקוּת
אַדְמָתָהּ חָרְבָה
יָבְשָׁה
הוּא בְּשֶׁלּוֹ |
|
איך שאני נכנס
אני רואה מלא
ערבים, זה הלחיץ
אותי...
ברוך גולדשטיין
מחפש תירוצים
בכניסה לגן-עדן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.