היום זה עבר -
ההרגשה הזאת שרוצים למות
היום העמסתי מלא אבנים על הקבר העתידי שלי,
ושמתי פרח על הגופה העתידית שלי
היום שתיתי לשוכרה - פשוט כי אין משהו אחר לעשות
היום כתבתי שיר אהבה -
לא למישהי מסוימת, רק לאישה הדמיונית שאני אוהב בראש

כשהגעתי לצומת בין שיר לשיר, בין סרט לסרט,
בין פרק לפרק בספר שאני קורא,
החלקתי את הנוצות שלי, ויצאתי עם חץ וקשת,
כדי לירות ולפוצץ בלונים פורחים
העננים היו כחולים ו-ורודים,
והשמיים לבנים
עוד אפשר למצוא שבשבת על גגות הרעפים של הבתים הישנים
ההרגשה שהכול מתפרק - היא כמו סם לעצמות - מרדימה
נדמה דבר לא משנה ולדבר אין משקל,
כי גם ככה לא נהיה פה
מה שעשינו, טוב או רע, כבר לא משנה,
יש מצע נוצות ועננים מחכה באופקים אחרים.