[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שירים של פעם וריח של שרוף,
אולי תאהב אותי יותר כשהחורף יגמר.
אולי אני אפסיק לנעול עקבים כדי להוריד את הזבל,
אני אפסיק להיות עייפה כל הזמן,
ואתה תצליח למצוא קצת זמן.
גם כשהכל יפה הכל מכוער,
השמיים מכוערים והציפורים צורמות לי באוזניים,
האור בבוקר נכנס לי לתוך העיניים למרות שאני מתהפכת לקיר.
הגב שלי תפוס, ואני מרגישה שלאן שאני לא הולכת נועצים בי
מבטים.
חבל שהבדידות נשארת גם כשאחרון האנשים עוזב.
הדוד עוד דולק
אבל המים החמים נגמרים מהר מדי,
בדיוק כשאני מוכנה לדעוך לתוכם,
ובמקום אני דועכת על הרצפה.
לפחות המקלחת ענקית
כך שיש לי הרבה מקום.
איזה מזל שיש אפשרות ללחצן 'השתק' בפלאפון,
איזה מזל שאתה לא מתקשר
איזה מזל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יו גוט פרייז טו
גו וויז דאט
שייק?




בלונדה בהלם,
מתרגלת עוד משפט
פתיחה רומנטי
לקראת הנסיעה
ללונדון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/17 12:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה