[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








12.08.17
אתמול בהופעה של יוני בלוך קרה לי משהו מדהים. ידעתי שאור תהיה
שם, ועל אף שלא ראיתי אותה כשנכנסתי, וגם לא כשמצאתי מקום נחמד
(בערך) לעמוד בו, העיניים שלי לא הפסיקו לסרוק אחריה. הרגשתי
כמו מאבטח שמחפש חפץ חשוד, רק שכלפי חוץ חייכתי ונראיתי טבעי,
כמה שיכולתי. מאבטח זהיר מבפנים, תינוק תמים שמתבונן בעולם
מבחוץ.
התחלתי להירגע. חלאס, באתי להינות. הכרתי את יוני לפני שהכרתי
אותה, השירים שלו הם ממש לא "השירים שלנו", זה ששמענו אותו
הרבה ביחד לא אומר את זה, אין מצב שהיא חושבת על זה בכלל אז
חלאס.
אחרי שעה של צפיפות בארבי טיפוסית, הרגע המיוחל הגיע. הלהקה
עלתה, כפיים, "הרגלים רעים" היה השיר הראשון.

"איזה כיף להיות בהופעת רוק פשוטה כזו, עם מוזיקה פשוטה",
חשבתי לעצמי. בזמן האחרון הייתי בהרבה הופעות שאני לא לגמרי
מכיר את האמנים שמופיעים, לא את שמות השירים שלהם ולא את
מילותיהם. הופעות כאלה שהכלי המרכזי בהן היה מחשב, וריבוי של
אפקטים טשטש את הריכוז. זה איכשהו היה מרענן לחזור למקורות
ככה, מוזיקת השילוש הקדוש (בס, חשמלית, תופים). היה מעולה, כבר
לא ממש חשבתי על אור שנמצאת איפשהו בקרבתי, נהניתי.
שלושה שירים עברו, ואז הגיע "תני לי חבל". הריף של הגיטרה
בהתחלה גרם לי להתפקס פתאום בקטע מוזר, כאילו הסנפתי קוקאין
(לא שניסיתי), התוף-בס ביחד עם הגיטרה בס שהצטרפו אחרי 4 בתים
חדרו לי בול לעצמות ואז יוני שר "אין אור עכשיו, אי אפשר כמעט
לראות".
וואו. קנקן של מים קפואים נשפך עליי.  
השורה הזאת הדהדה לי בחדרי בלב והעירה את כל מי ומה שישן שם.
היא ליטפה את כל מה שאני מדחיק ואמרה לו "היי, אני כאן מולך".
היא תפסה את הראש שלי ואת העיניים שלי ומעכה לי את הלב.
בפזמון כבר התחלתי לבכות. כולם סביבי קופצים ושרים וזזים. ואני
בוכה. ואני לא מדבר על גרון חנוק או על דמעות בעיניים. אני ממש
בוכה, כאילו הפרידה הייתה אתמול. עברה פאקינג שנה. אנשים
התחילו לשים לב. הכתף שלי קיבלה ליטוף ממישהו זר, ועוד מישהו
שואל "היי הכל בסדר?". אני מנגב את הדמעות, עדיין בהלם, מופתע
מעצמי על זה שאני בוכה באמצע ההופעה בזמן שכולם נהנים כל כך.
"כן, תודה" הוצאתי בהתרגשות, ושרתי את הפזמון השני ביחד עם
יוני והקהל. שר עם דמעות, והבכי לא נפסק עד שהשיר נגמר.
"תני לי חבל, אולי עוד אוכל למשוך אותך ישר אליי!!"



כל ההופעה רק חשבתי על גל הרגש המטורף הזה שסחף אותי באמצע
השיר ההוא, ולא האמנתי על עצמי.
הכרתי את עצמי יותר טוב בזכות ההופעה הזאת, וזה Priceless בכל
מובן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כתום כהה ביחד
עם כתום בהיר,
שילוב מרענן של
רכיבים אקזוטים
אנטי בקטריאליים
להמשך צפייה
מהנה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/17 12:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל נחום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה