[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שי ברמסון
/
צמתים

גיל 20. נכון גם ל30.





הן היו אלה אותן השנים
ואותם חברים ישנים נושנים
שאמרו לי דברים שאינם נכונים
ושרטו בבשרי עמוק מבפנים

הן היו אלה אותם הפחדים
אותם חששות מחדרי ילדים
שהקשו על כולם אותי להרדים
עד כי שמש זרחה בקדים

הן היו אלה אותם רגעים
של מחזות אימים ועוועים
בהם לא היה כלל נעים
ומרחקי מהמוות היה אך פוסעים

הן היה זה אותו הגורל
יעוד שהוליך אותי שולל
הן היה זה אותו המזל
שהותיר אחרי לכתו חלל

מכולם השתחררתי,
ועד הנה הגעתי.
שוב איני פוחד,
כסלע עומד.
את כל הצרות בכוחי להסות
ובכל להתנסות.
אולם נותרה בעינה שאלה יחידה- מה עתה עלי לעשות?





הן היה זה גיל עשרים,
והן היה זה גיל שלושים.

עשור חלף, ומוזר לגלות
שנותרו אלה בדיוק אותן השאלות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ערב אחד פשוט
נשכבתי על
המיטה, כיביתי
את האור, חלצתי
נעליים הבטתי
מעלה על הכוכבים
ותהיתי..."איפה
לכל הרוחות
התקרה שלי ?"


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/17 6:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי ברמסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה