הערת בקשה לעורך.
הסיפור הוא עיבוד לצ'אט. עם תיקונים קלים לתקינות וסימני
פיסוק, ומאידך אם רצון לשמור על אוירת השיחה הצ'אטית שיש לה
מאפיינים משל עצמה.
היי לכך ישנן מילים לא תקניות בריבוי אותיות, הרבה ווי חיבור,
ומבקש להתחשב בכך.
כמו כן, הבקשה היא חלק מהסיפור ומבקש להשאירה כפתיח.
תודה
יוד באג.
" סיפור יפה."
"כן... הוא כבר סיפור בשתי שורות, לא?"
"למה הפסקת באמצע?"
"כדי שכמוך ייכנסו אלי לפרטי."
היא ענתה "הבנתי."
"ההודעה בכללי היא הודעת "פרסומת, לא?"
"נראה שאתה מכיר את הז'אנר."
"נסי לתאר את הרקע מה שכבר נמצא בתאור. העוצמה הארוטית
סביבה."
"איך אתה יודע מה היה?"
"זו שאלת השאלות! (אייקון לשון.) נגיע לזה אחר כך."
(ולא הגענו, והשאלה נשארת פתוחה למי שישאל. והוא כבר סיפור
נוסף!)
היא המשיכה. "איך אמא נראתה"
" היא הייתה זוג שדיים מהלך... זה מה שתפס את העיניים מיד."
"היא היתה אז נשואה?"
"כן. ב- 1954 הכוונה."
" לא סיפור אמיתי."
" אין לך דרך לדעת. וזו לא הנקודה. בואי נגיד שלא, רק עצם
העובדה שגבר בגילי מעלה סיפור כזה היא כבר עובדה "אמיתית."
"היו שם 3 בחורים שזיינו אותה. עם מי אתה יותר מזדהה?"
"וואווו! איזה שאלה טובה ... להכי צעיר. הכי עדין. הכי פגיע.
האקט של החניכה."
"אמא שכבה שם, והגדולים שיכנעו אותו לעלות עליה. תתאר"
"לא! הם לא שיכנעו. הם היו כמו תמיד הלומים מתשוקה ובעצם
משותקים. הלילה ההוא היה קצה של פרמידה. שיא של צבירת טעינה.
כולם היו טעונים כמו קבל. הם היו מלפני כן בקשר. היו באים אליה
"לקבל כתף" דמות האישה המנחמת ואין כאן "ניחום" טריוואלי...
אלא התמרה לתשוקת הניחום העילאי - מישגל."
"מישגל.. במילה הזאת? לא לשכב? לדפוק? להזדיין? להזדווג?"
"מישגל!"
והוספתי, "והיא ידעה את זה כמובן ו... וכמה שמבטים נרעבים
יכולים להטריד, ככה יש בהם גם החמאה והיא הייתה שטופה במבטים.
פיטמות בולטות תחת הבד. ישבן מתנועע בעזות בשמלה רכה כשהיא
מתרחקת ואתה נשאר בוהה בה בנחיריים מתרחבים מבושם קל שמתפוגג.
והיא נעלמת... משאירה אחריה תחושת אובדן ובדידות."
"אמא שלך אכן נחמה אותם ותוך כדי התנחמה בעצמה."
" אמרת משהו עצום! אישה "כלואה" מכל הבחינות. בכלוב של
מוסכמות... חברה שמרנית, עם בעל קטנוני... קנאי... מוגבל במיטה
מרוב קנאה, הטעות של נישואי הריון. אישה מפוצצת עם ילד בו
ארבע, שהחברה בודקת אותה בכל שניה ושניה."
" ואילו הצעירים היו מזיינים אותה כמו שהיא אוהבת, חזק ועמוק
מאד. בהמון תשומת לב."
"לאאאאאא! היא לא נתנה לעצמה לעשות צעד! הכל אם היה - היה
מודחק. קבור! כלוא! ובתכלס, שכבר שכבה איתם, הגמירה הראשונה
שלה הייתה בפעם החמישית כלומר רק בזיון השני של השני כשהצעיר
המיוחם כבר שלט בשפיכה ולא גמר אחרי חצי דקה."
"מה בעצם עוצר אותך מלספר לי ישר? אתה כאילו עוצר ועוצר כל
הזמן."
"כי אני מאונן. ומאריך את הגרוי. ואני תמיד מכושף "מטריגר." מה
הטריגר, הנפץ. מה הקש ששובר מחסומים, שמתניע מהלך. מהו קוו
החציה והאל- חזור. עד כמה כולם היו טעונים כבר ניתחנו. מה היה
לדעתך הטריגר שם בחוף?"
" הם התקרבו ללטף אותה."
"פאקקקק... עומד לי כל כך לדמיין אותו ... שוב ושוב ושוב את
"הטריגר" את קוו החציה... את ההשראה הארוטית העצומה שסביב.
שלושה צעירים ללא נסיון ואישה אלילית, נשית, בשלה, מקרינה סקס,
נחשקת ומעבר להשגה בלילה על חוף. מין עשתורת כזאת. לא? היא
הייתה המנוסה, הבוגרת, הם הבתוליים, מורעבים ומשותקים ממש. זו
עוצמה, עוצמה, לא?"
פעמים בצ'אט התשובה לשאלה באה בהשהיה. עניתי לשאלתה עכשיו:
"לא! הם היו קרובים זה נכון. היא שכובה על הצד נשענת על מרפק
והחולצה הלבנה... שגם בחושך רואים כמה היא "גדושה," שעונה על
מרפק שמאל השד השמאלי כמעט נוגע בשמיכה, שקע המותן ברור מאוד,
מבליט אגן מוגבה, חצאית מעל ברך של רגל יפה."
"אני מבינה. תמשיך."
הייתה השתהות - כלומר אוננתי בהתמכרות והיא שאלה:
"החמיאו לה על שדיה?"
"לא. הם היו ממש משותקים מתשוקה. מהאווירה המחושמלת. פחדו שזה
יתקלקל. לא האמינו שהם כל כך קרובים אליה. ממש יכלו להריח
אותה. את האישה האלילית הזאת. כבר אמרתי... עשתורת!"
"אז מה היה הטריגר?"
"כשהעדין אמר במין משפט מגומגם משהו, למה אי אפשר שהלילה
ימשיך וימשיך. והיא שאלה: למה? והוא אמר כי מחר כבר לא תהיי.
ואז היד שלה עלתה אליו ... לשיער... לא יותר! ברגע ההוא גם
היא לא הבינה שזה "טריגר" שזה נפץ. ליטוף השיער שלו עוד היה
תמים מבחינתה."
(העתקתי גיבוי לקובץ.)
ההשתהות הכעיסה אותה. אמרה ביי ובנוסף היה ניתוק שרת.
"ריפרשתי" וחזרתי ושאלתי מהיכן את? את כאן? והיא ענתה:
" מהמרכז."
והצ'אט נמשך.
"אני רוצה לפרסם את הטקסט הזה, הוא ממש תסריט. את התסריט הזה.
כלושונו. הצ'ט, הצ'ט שלנו פה הוא "הסיפור."
היא לא שללה והמשיכה:
"אני רוצה שתמשיך ממה שכתבתי."
"נותקתי מאז. מה היה המשפט האחרון שלך?"
"שלושתם הכניסו יחד ידיים תחת החצאית, ונפגשו על התחתון שלה."
"לא. הוא פשוט התחבק איתה. ממש נמשך כמו מגנט. הצורך שלו בחום
שלה התחבר אליה כמו כלבלב רטוב ומבוהל. זה היה הטריגר! הנגיעה
התמימה שלה בשיער שלו! והוא ממש נשאב אליה. ראש בין השדיים.
והיד שלה על העורף שלו כשהיאלא מרחיקה אותו! והיד שלו הולכת
בצורה ברורה והשניים האחרים רואים הכל... היד שצוברת אומץ
הולכת ברור לחולצה הגדושה שלה! ההאחזות בשד שלה כמו איזה
מפלט, להרגיש תשד שלה או למות... אבל להרגיש!"
"נאחז כטובע בקש..."
"בדיוק! גם שהיא ידעה לאן זה הולך היא לא העיזה לעצור. הכנות
הריגשית הזאת עשתה את זה, השבריריות שלו. הרעב. הכמיהה."
"הכמיהה... מממ... תמשיך."
"התהפכה מעליו כשהוא פורם כפתורים ביד רועדת."
הייתה השתהות.
"את כאן?"
היא לא ענתה והמשכתי כשאני כבר קרוב לשיא. לא עוצרים עכשיו!
"השדיים האלה... אלוהים איזה שדיים היו לה!. השדיים של אמא
מתגלים. מתנדנדים כבדים כבדים. בוהקים בלובן הזה, הפיטמות
הכהות בולטות בולטות."
שתיקה ארוכה
"ואז הבוגר יותר הפשיט ממנה חולצה, הרחיק את הצעיר הרך
בקשיחות, משך אמרות לצדדים מהכתפיים והסיר, תךש את החזייה
הרפויה והשכיב אותה בתנופה על הגב. מושך וגורף את החצאית.
התחתונים, ועלה עליה! ככה זה היה.
עלה עליה וזיין אותה.
זיין את אמא שלי!
זיין אותה בטרוף. בכעס. בעוצמה, טילטל אותה, הניף אותה מתחת
הכתפיים ששדיה הגדולים רוטטים, הפיטמות משתוללות, והיא נאנקה,
והרימה עוד יותר רגליים חטובות וננעלה עליו במותניים והוא
דפקקקקקקקק. דפק את אמא שלי ודפקק ודפקקק ודפקקק, כמו מכונה.
ממש במין טרוף... כמו כלב שמזיין כלבה מהר וחזק חזק, חצי דקה!
לא יותר. כשהיא מוטרפת שימשיך! מוטרפת לקבל את הזיין שלו!
וגמר!"
השתהיתי.
"איך! איך צעיר זוכה... המילה היא "זוכה" במתנה אלוהית כזאת?
איך! "
"זיון שיעצב לן את כל החיים! לפחות כפנטזייה היא יפה, ושוב זה
אמיתי?"
"כבר אמרתי, לעולם לא תוכלי לדעת."
"וממש ככה גם אתה לא תדע! אולי אני בכלל גבר? ואם אישה בת
שלושים? חמישים? עם בן? שאני מאוננת שיזיין אותי?"
"הו- פאקינג- קאיירס! השפכתי. וזה שם המשחק. בין את אשה בין
גבר, בין בכלל... השפכתי עכשיו . על אמא שלי. אלוהים איזו
שפיכה טובה. לגבר בגילי!
תודה."
