[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה ישראל
/
39 כוח סוס

תניע או לא תניע ?
סיבוב של מתג ההצתה והחרחורים הראשונים נשמעים למרחקים .
האם זה חולה האסטמה המשתנק מאחור , או דווקא זו המכונית שזה
עתה נקנתה מנסה להשמיע סימני חיים ?
" פתח את הצ'וק , חצי צ'וק זה יעזור לה להתעורר "  נשמע קול
המנסה לעזור .
כן זה בדיוק כמו המשאפים הכחולים המרחיבים את הסמפונות , אני
חושב לעצמי .
קולות החרחור ממשיכים  לבקוע במלוא עוזם , ואבי ממשיך לנסות
ולהפיח חיים במכונית הסרבנית .
" עבד עליי המוכר עם הגרוטאה הזו , הוא בטוח סוחר רכבים  " ,
מקטר אבי בחמת זעם .
ובדיוק בשיא הייאוש , כשנראה שהמכונה הלבנה והמרובעת נופחת את
נשמתה ,
נשמע צליל מתכתי מענג של מנוע חי ונושם האומר : אני חי וקיים
.
כל מצהלות ואושר מפלחים את חלל הקופסא המרובעת .
" אמרתי לכם : זה אחלה אוטו משהו משהו " , נשמע קולו של דודי ,

ושאר דיירי המכונית מסכימים בהתלהבות : אכן , אחלה אוטו .

1974 זו השנה . ימים קשים של אחרי מלחמה קשה : שאלות , תהיות
וחשבון נפש .
אבי החליט לפנק ולהתפנק במכונית מפוארת שתוציא את עיני השכנים
מחוריהן .
אחרי משא ומתן קשוח עם מוכר חמדן שלא היה מוכן כ"כ להתפשר על
המחיר ,
התייצבה מתחת לביתנו קופסא לבנה מרובעת להפליא ,עם שתי דלתות
-
המכונית נקראה "סוסיתא" .
הגברת הלבנה הורכבה פה בארץ בנצרת עלית -ממש גאווה ישראלית .
על הגאווה הזו העיבו לא מעט דברים .
מבלי להלאות בפרטים טכניים , המכונית הייתה עשויה מפיברגלס ,
דבר שגרם לה להיות כבדה
להחריד , ומכאן משקלה הרב ושומניה המבצבצים , גרמו לה למחלות
בריאות בשפע .
אגדה אורבנית נפוצה , שספינת המדבר הגמל וכן החיה האצילית
המכונה סוס ,
נמשכים בתשוקה לפיברגלס ממנו עשויה המכונית , וממש מעדיפים
לנעוץ בה את שינהם
המפותחות.
אבי אמר שבסביבתנו אין גמלים , ובקשר לחיה השנייה הסוס , תמיד
נזעק  להגן בחוף נפש על
המכונית ,
כל זמן שהחלבן , מוכר הקרח ומוכר הנפט התקרבו לסביבה המסוכנת
.

הקופסא הלבנה סיפקה חוויות רבות חלקן מפתיעות וחלקן בלתי
צפויות .
ממש עם הצטרפותה של הסוסיתא למעגל המשפחתי , אמי ז"ל הודיעה
לכל חברותיה על הפלא
החדש הממתין מתחת לביתנו .
השמועה פרסה כנפיים במהירות ומכל רחבי השכונה הצטרפו לצפות
בגברת הלבנה .
יאללה יוצאים לסיבוב אמרה אמי , ולא פחות מ 8 נשים נדחקו פנימה
.
במאמץ בלתי נדלה , בנחישות וביזע רב , הצליח אבי להניע את
המכונית ואף לבצע סיבוב ניצחון
ברחבי היישוב  . אף לא אחת התלוננה על הצפיפות , על החום , על
הזיעה הרבה שניגרה כמים
ונקוותה לשלולית ברכב, שהפך למעין חמאם טורקי מהמאה ה 19 .
טיול סוחף ומסעיר לא פחות התרחש באחד מימות הקיץ .
מוצ"ש . מטרת הטיול  : פינוק בגלידה אמריקאית משפחתית
בגלידרייה מפורסמת ברחוב אלנבי בתל אביב הצעירה והנחשקת .
משפחתנו הצעירה שמנתה את אבי , אמי  , אחי הצעיר ואת עבדכם
הנאמן , החליטה לקרוע את העיר .
אבי , כנהג מנוסה נהג ברחוב אלנבי האסור לכניסת רכבים פרטיים
, אך מי יעצור אותו כשהיעד הוא גלידה המגיעה מארץ האפשרויות
הבלתי מוגבלות .
המסע המענג ברחוב אלנבי הסתיים מוקדם מן הרגיל .
חבטה עזה נשמעה פתאום , רעשי פיצוח כמו של קליפות אגוזים ,
מעיכה וריסוק של תפוחי אדמה
המשנים צורתם לפירה עסיסי שאוטוטו יעלה על דל שפתותינו .
ואז שקט . שקט של לפני הסערה כך בדיוק זה היה .
מצב של הלם בו הנשימה נעתקת , הגוף קופא והאיברים ממאנים לזוז
,
כי המוח החליט לכמה שניות לעקל את המצב , לעשות חושבים ולבצע
ניתוק וחישוב מסלול מחדש (
וזה עוד לפני עידן הוויז ) .
" כולם בסדר  ? יעקב , משה " מפלחת קריאה היסטרית של אמי .
אני נזכר במשחק הילדים : " מי זה קורא בשמי " ועונה בקול ענות
חלושה : " כן " .
אבי יוצא מהמכונית בחמת זעם  , כדי לנגח את הנהג החצוף לפנינו
שהעז ללחוץ על דוושת הבלם
בפתאומיות בלתי מוסברת , מבלי להודיע בחוצות העיר או לתת רמז
קל על כוונותיו הזדוניות .
מסתבר שמכוניתנו התייחדה עם מכונית סובארו שכורה  , בה נסעו 3
תיירים .
גבר ושתי נשים טובות מראה הגיחו בפחד ממה שנותר מהמכונית
היפנית .
הם התחילו למלמל לעברו של אבי קטעי הברות ומשפטים קצרים , בלתי
מובנים בעליל .
תנועות ידיים נמרצות וקטעי פנטומימה  מדליקים משני הכיוונים
ניסו לגשר על פערי התקשורת
התהומיים בין החבורות . מכאן שאב חנוך רוזן ,ללא ספק ,השראה
לבחירת מקצוע לחיים .
בבליל התנועות המוזרות ולאחר תרגום סימולטני , הסתבר שהרכב
החדש הושכר היום לשלושת
התיירים ,שרצו ליהנות מיופייה של ארץ הקודש המובטחת .
כששכחה הסערה ולא היו נפגעים בנפש חס וחלילה , נזעקו המחנות
לאמוד את תוצאות הקרב בין
שתי המכוניות . שלא כמו המשפט הידוע : " במלחמה אין מנצח או
מנוצח " , כאן הייתה הכרעה
מוחלטת סופית ומפתיעה .
מצד אחד מכונית יפנית חדשה בת יומה עמדה מבוישת , נכנעת המבכה
על מר גורלה .
חלקה האחורי והפנימי התכנסו לגוש אחד צפוף ,כמו חתיכת פח
הנמצאת בצד ומחכה לידיים אמיצות
שיאספו אותה למחזור ולהתכה . עיסת פח בצורה אחידה של כדור מעוך
המחכה לבעיטה של
כדורגלן כשרוני שיגאל אותה מייסוריה .
מן העבר השני , המכונית הישראלית עומדת בגאון , חזקה , גבוהה ,
חצופה ,שלמה ,מתריסה כנגד
כל מקטרגייה , ומצהירה : " פיברגלס , גמל ,סוס - נא לא לספר
בדיחות על חשבוני איתי לא
מתעסקים " .

אין כמו שבת לטיול משובב נפש לגוף ולנשמה .
רצועת החוף הצרה בארצנו מזמינה תמיד את הישראלים לבוא לטבול
ולשכשך במים הכחולים
והמגרים , אף שלא תמיד הם נקיים .
חוף הים של בת- ים היה היעד של משפחתנו בשבת קיצית ונעימה .
אמי כרגיל דאגה למלא צידנית מלאה בכל טוב , שמא נגווע ברעב
בטיול של שעות ספורות .
כמות האוכל והשתייה יכלו לפרנס מספר משפחות בטיול של מספר ימים
לחו"ל , אך לאימא זה לא
נראה מוגזם : אסור לילדים להיות רעבים , בים נפתח התיאבון .
בתחילת שנות השבעים בעיות החנייה הייתה מינוריות , מהסיבה
הפשוטה שלא הסתובבו מכוניות
רבות בכבישי ארצנו . הארץ לא הייתה משופעת בכבישים , אלא
בערוגות חול , שנראו כמו מסלולי
אינדי במרוצי מדבר ברחבי העולם .
למלכודת הזו בדיוק נקלעה מכוניתנו הגאה .
אבי החנה את הרכב בשביל עפר עם כמות חול טובענית שיכלה לכסות
משאית גדולה . 6 השעות
בים היו נפלאות ,מהנות ,כאשר השמש הקופחת מכה בנו בעוזה הרב ,
וצולה אותנו יפה יפה כמו על
עמוד שווארמה המחכה לשניים רעבות שינעצו בו .
ניסיון לצאת משביל העפר בו חנתה המכונית לא צלח . עם כל לחיצה
על דוושת ההאצה , הרכב
התחפר יותר ויותר בחול התובעני .
לאחר מספר דקות של התחפרות נראה הרכב כטנק שנפגע בשדה הקרב ,
כאשר הקרביים שלו
שקועים היטב היטב בחול הטובעני . מסביבנו התכנסו מיד ישראלים
נהדרים , שאלופים לתת עצות
טובות , לנהל , לצעוק  ולעודד . " תן חצי גז , שבור ימינה ,שים
אבנים מתחת , למה אין קרטונים
מתחת לגלגל " , והעצה הכי טובה : "איך נכנסת לשם , מה איבדת שם
? " .
לכל דבר רע יש גם סוף טוב . כאשר נראה כי כלו כל הקיצים ,ונגזר
על הסוסיתא לשקוע לעולמים
בחולות , נחלץ לעזרתה ג'יפ צעיר וחתיך , שהחליט : את לא נשארת
כאן .
הג'יפ הנמרץ והצעיר גייס את כל כוחו הרב תוך כריכת חבל מקשר
בינו לבין חברתו הישראלית , והחל לנוע בבטחה בראש מורם תוך
קריאות עידוד של הצופים מהצד .
הריקוד האלגנטי ביניהם נמשך דקות רבות ובסופו של דבר הגברת
הישראלית חולצה בגאווה תוך
הכרת תודה למחלצה הצעיר .

אסיים עם סיפור אחרון על מעלליה של צ'יטי צ'יטי באנג באנג
הישראלית .
חולשתי לתחבורה ציבורית , לנסיעות אפילו קצרות באוטובוס סגור
הייתה ידועה למרחקים .
לימונים טריים שנקטפו מפרדסים רעננים לא שיפרו את מצבי
.הבחילות , ההרגשה הרעה ולעיתים
אף פליטת נוזלים על נוסעי האוטובוס העידו שהילד מפונק וצריך
לנוע בדרכים כמו מלך: או על סוס או
על סוסיתא . אבי העדיף את האפשרות השנייה , כנראה חנייה לסוס
לא יכול למצוא , מה עוד
שהסוסיתא הסתפקה בבנזין טרי ושמן , ללא צורך בליטופים מיותרים
.
אני ואבי היינו בדרכנו לבדיקה במרפאה בעיר ללא הפסקה המכונה
תל אביב .
פקק תנועה  ארוך אין סופי נגלה לעיננו ,ואבי הציץ בחוסר מנוחה
במחוגי השעון הנעים קדימה בקצב
מטורף ,הרבה יותר מהרגיל ( ככה זה  כשמאחרים ) .
השוליים הימניים התחילו לקרוץ , "אנו פנויים בואו לנסות אותנו
" , ואבי הממושמע נענה מיד לאתגר
. הכל נעשה וורוד לפתע . המכוניות שהקדימו אותנו החלו להשתרך
אחרינו במהירות ובבושת פנים .
איזה יופי הנתיב הימני הזה ,אפילו שזה שוליים כדאי לנצלו בכל
הזדמנות .
המחשבות הנעימות האלו התחלפו לאחר מספר דקות כאשר ניידת משטרה
קראה לסוסיתא לעצור
בצד . הגברת הישראלית עשתה עצמה כחירשת והמשיכה להתקדם עוד
מספר מטרים .
שומר ישראל לא ויתר והחל לצרוח על הגברת המרדנית .
כל ניסיונות השכנוע של אבי על התור הרפואי הממשמש , שזה מצב
חירום והבטחה שהמקרה לא
יישנה לא הועילו .
שומר ישראל רשם דו"ח עסיסי שפרנס את משטרת ישראל , והותיר את
אבי עם ארנק רזה כמו תושב
קמבודי שלא הפעיל את קיבתו שבוע .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אדאגל לכך
שההיפראקטיבית
תהיה באמת
פסיבית

המרגל הלא מועיל


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/17 17:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה ישראל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה