[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עופר דורון
/
לא כל אחד מיוחד

אמרו לו שהוא כשרון מבוזבז
אז הוא הלך ושם בארגז
את כל השטויות שאמרו לו,
ארז את האגו, את הרצונות
חברים שלו ניפחו לו את התקוות
ולא היה להם אומץ לגלות לו,

שאמרו את זה בצחוק,
ככה עם החבר'ה,
שהכישרון שלו לכתוב זה כמו
בוז'י מה, נו האלה,
שחושבים שהם יותר שווים ממה שהם באמת,
חברי הכנסת, ושהאוזן שלהם מואסת,
ושהווסת שהיא אמרה לו שיש,
זה רק כדי שהוא לא יתעקש,
הוא לא ידע ולא ביקש,
אבל עכשיו בלב שלו יש אש.

אז הוא נסע לניו יורק,
שמע ששם יש כמוהו,
מזל שארז את החיתולים בארגז,
כי הוא השתין על עצמו אבל הוא לא
הפסיק, הוא רצה להספיק לטרוף
את החיים, או לפחות את העיר לשרוף,
אז ניגן קצת ברחוב,
ניסה לאהוב את מה שהוא עושה ולא לכאוב,
כי הוא רחוק מאלה ששיקרו לו
ואמרו לו שהוא מה שהוא לא,
רצה לגרום להם להתגאות
והם אוכלים את עצמם על השטויות,
לא רצו לשבור לו את הלב,
אבל אחרי ששום בית קפה לא נתן לו לפתוח את הערב,
והוא חזר הביתה בוכה ורעב,
הם פינקו אותו באלכוהול וניגנו איזה ג'אם כואב.

הוא תמיד היה הלוזר, האפס החנון,
איך הוא לא הבין שכשאמרו לו את המחמאות
הן היו כמו לתת כפפה אחת לדיונון?
הוא אכל את עצמו בלילות, רצה להתגאות
בעצמו, ובינתיים רצה להפסיק לראות,
את מה שהוא ראה שם, כשניסה לאכול את העולם
ואכל רק סרטים וזיעה ודם,
ניתק את הקשר עם כולם,
וכל היום בבית, מזיע כי חם,
הוא לא כישרון מבוזבז,
הוא לא יופיע עם מוניקה סקס,
הוא ירד אל העם, יעבוד כמו כולם,
ימלצר בבית קפה וכשימאס,
ייקח את הגיטרה וישיר מול משחקי הכס,
ישתה בקבוק לבד, ואם יקרה נס,
ומישהי תעלה בלי שטויות על הוסת וכאלה,
הוא ירים דגל לבן ויצחק ויגרש
ואחרי זה בלילה, שוב, על עצמו ירק אש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שבועיים בבסיס.
שוב. הפעם זה לא
כ"כ רחוק, זה לא
בבה"ד אחד, זה
במרכז הארץ. אבל
זה שבועיים של
זיון-מוח.

למה?! למה רציתי
להיות קצין?!

- הצוער


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/17 15:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר דורון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה