בכל זיכרון שארצה להיזכר בו אעצום עיני ואראה את דמויות העבר
אך מה רואה הדמות שמנגד, למה היא מחכה, למה היא מחייכת
כל זיכרון שעלה בי נחקק?
או שמא נחקק החיוך?
הרמוניה זורמת יש מאין ישר ללב, לגוף
כל זיכרון שעלה בי אי פעם
כל מנעד רגשות כה נפלא
אם רציתי לדעת מתי
אזכה לראות אותך שוב
מתחנה אל תחנה, מפרצוף אל פרצוף,
אותם פנים מלוות , שמלוות את הגוף
הכל נודע, לא נחבא , הכל בהיר ומבריק
הזיכרון שהיכה בי בנתיים , מילא פתאום איזה ריק
ואז הבנתי ברגע מה היה תפקידו , לא כרגע
אז הבנתי מה היה תפקידו לעולם
הזיכרון שעלה בי בעצם
עדיין , עדיין לא תם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.