|
עַכְשָׁיו דִּמְדּוּמֵי הָעָרֶב יַמְלִיכוּ
צִנַּת לָיִל וְרוּחַ אֲבוּדָה.
בַּשָּׁמַיִם יָאִירוּ
כּוֹכְבֵי דֶּרֶך רְצוּפָה.
לָנוּ הַחֲלוֹם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר
אַך מַה לָנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ,
הֵיכָן נִפּוֹל וַנִּכְרַע בֶּרֶךְ
מוּל תֵּל הַסְּלִיחָה.
וְאִם יְאַלֵּם פִּינוּ
וְהַלֵּב עָמָס חִידוֹת שָׁנִים.
אוֹתָהּ שפת חֲלוֹמוֹת
שׁוֹתֶקֶת בְּסֵתֶר סוֹדוֹת.
וְלֹא סָלַלְנוּ דֶּרֶך נֶאֱמָנָה
אוּלָם הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם.
מִסָּבִיב נְהַר הֲזָעַם
וַאֲנַחְנוּ עַל שפת תְּהוֹם.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |
|
הייתי שולח אותו
לוינה ,לטיפול
פסכיאטרי סביב
השעון ,ומרשם של
הרואין.
אבל הוא צודק,
שלי באמת יודעת
למצוץ!
הפסיכולוג של
החבר של שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.