כשהיית קטן, זה כבר ניכר,
החשק הבלתי מעורער.
הרצון שמדגדג באצבעות,
התשוקה שמעירה בלילות.
השקעת. התמדת.
שאפת רחוק.
בכל יום צעד קטן בדרך אל הטופ.
נפלת. נחבלת.
כמעט אמרת נואש,
אך הרצון דחף.
את כל חייך הקדשת לאותה מטרה,
רצית שלמות וידעת-
צריך לעבוד עבורה.
ואכן, לבסוף,
הפכת לטוב מכולם.
בלי רבב, ללא פגם. היית מושלם.
רגע אחרי,
כשנזר השלמות מעטר את ראשך,
שאלת את עצמך-
האם זו היא שלמות,
או הרס עצמי.
האם האחד בהכרח בא
על חשבון השני.