נדב וולדנברג / אדם |
לכוון למרחק, אל האופק
האדם מתמכר לשגרה
ומפסיק להקשיב אל הדופק
שאומר לו, תמשיך בתנועה
אל תתן לנוחות את המושכות
כי תהיה לך תקופה רגועה
אך יאבד לך צרור מפתחות
מפתחות של הלב, של הרוח
שקיבלת כשהיית קטן
ואם לא תתבלבל במסע
יפתחו לך את השער לגן
לא יהיה שם איש עם זקן
וגם לא שבעים בתולות
רק מבט מגבוה, מעל
על טרגדיות, עצבות, מחלות
וכשתראה את הכל ממרום
לא בתור משתתף במשחק
ייחשף לו הטבע כולו
ובמקום הכאב, שוב תצחק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|